השובל שבחדר…

היכולת להיכנס לראיון ולהחליט שלא משנה מה יקרה שם, לא משנה איך יתנהל הריאיון, לא משנה אם היתה כימיה, או לא, בין המראיין למרואיין – מה שחשוב באמת-באמת הוא להשאיר "שובל בחדר".
אותו שובל שיישאר אחרי שתצא מהחדר.
המראיין נשאר עם הרושם שהצלחת לפזר מאחוריך. גם אם היתה כימיה, היה ראיון טוב, נתת מענה לכל השאלות וגם אם הראיון לא היה טוב במיוחד.

יש מראיינים היוצרים אוירה חיובית, אנרגיה טובה והשאלות שלהם לא מאיימות במיוחד.

יש מראיינים שמביאים לראיון דילמות מורכבות מאד ושואלים שאלות נוקבות – אבל אתה כבר התכוננת היטב ולכל שאלה יש לך תשובה ואפילו עם דוגמא.

 

אבל יש מצבים שהריאיון מתחיל טוב ונכנס למבוי סתום, או שיש כמה שאלות ברצף שאתה מרגיש שאין לך תשובות טובות לענות ולהדגים, או המראיין לא איתך, הוא מוטרד ממשהו אחר, ואתה רואה שהוא כבר רוצה להתקדם הלאה או אפילו לסיים את הריאיון.

היתה לי מועמדת שסיפרה שהיא חיכתה לראיון עבודה, וזו שלפניה נכנסה והתראיינה. הקירות היו כל כך דקים והיא שמעה הכל.

גם את העובדה שהם מאד התלהבו ממנה (מהמועמדת המתראיינת בחדר) בריאיון וכבר עלו שאלות של שעות העבודה, זמן לחפיפה ועוד מיני סימנים שהבהירו לה, בעוד היא ממתינה בחוץ, שהמישרה כבר מובטחת והם כבר החליטו – זו לא היא שתקבל את התפקיד.

הדלת נפתחה והגיעה תורה.

היא החליטה "לשחק אותה" ונתנה ראיון מעולה, הרחיבה בכל תשובה ונתנה תחושת ביטחון ומקצועיות.

בתוך הראש היא דיברה אל עצמה (חזק וברור) שהיא חייבת להשאיר "שובל בחדר" – את אותו רושם שחשוב להשאיר ולא משנה מה קורה במהלך הריאיון.

את התשובה על אי קבלתה לתפקיד היא ידעה כבר מראש, היא לא תתקבל (!!) אבל שבוע לאחר ההודעה הזו, היא קיבלה טלפון מארגון אחר שמנהל הגיוס (המראיין) העביר אליו את שמה כמיועדת ומתאימה לתפקיד שהם מחפשים.

כיוון אחר ש"השובל בחדר" יכול לקדם אותך נוכל לראות בארגונים שבחרו מועמד לתפקיד אך המועמד לא החזיק בתפקיד זמן רב, או אפילו לא הגיע לתחילת העבודה למרות שחתם על החוזה.

במיקרה הזה, המנהל המגייס חוזר לרשימת המועמדים שהיתה לו בתהליך ומתחיל לבדוק, לשלוף מהנקודות שכתב לעצמו,  מהזיכרון, מהרושם הראשוני, מ"השובל" שנשאר בחדר.

מועמדים שידעו להשאיר את "השובל" בכל פעם שהדלת נסגרת מאחוריהם – ימצאו את עצמם מהר מאד צועדים במסלול התעסוקתי שהם רצו.

מחשבות
מיכל גלבוע

בנג'י – עוד רבע שעה מגיעים

איך-איך-איך אוכלים את הקורונה הזו?לא יודעת.עוד מודל. עוד וובינר. עוד מאמר.ועוד לא התחלנו עם המחקרים…. רגע, עוד מעט זה יגיע, עובדים על זה. אז בינתיים

קראו עוד »
מחשבות
מיכל גלבוע

זמן קורונה

זה הזמן שלנו? זה הזמן הטוב של המנהלים. זהו הזמן המייטבי של האופטימיים. זהו הזמן הנכון של היזמים. זהו זמן מצויין לאנשים יצירתיים. אבל, זהו

קראו עוד »
מחשבות
מיכל גלבוע

גשם 🌧

היום הגשם שוטף את כל הארץ. גשם עם מלא כוונות. חורף אמיתי. ואז חשבתי על כל ה"גשם" בחיינו. לפעמים יש לנו 'גשם' של מטלות. 'גשם'

קראו עוד »
קריירה
מיכל גלבוע

מתגעגעים!

צריך לעזוב תפקיד באופן שבו יתגעגעו אליך… ‏ ‏שר הביטחון, אביגדור ליברמן עזב את אחד התפקידים החשובים ביותר במדינה בשיטת 'מהיום למחר'. ‏די, אני עוזב! יותר דומה לילד במגרש

קראו עוד »
ארגונים ומשאבי אנוש
מיכל גלבוע

הם צעירים

הם צעירים.הם מבוגרים.הם מדור ה – X Y Z והמילניום.הם אנשים שיודעים למקבל.כן, כך קוראים לזה. הם לא עייפים. לא נימרחים. מאד ממוקדים. מאד משימתיים. 

קראו עוד »

השאר תגובה