השובל שבחדר…

אבל יש מצבים שהריאיון מתחיל טוב ונכנס למבוי סתום, או שיש כמה שאלות ברצף שאתה מרגיש שאין לך תשובות טובות לענות ולהדגים, או המראיין לא איתך, הוא מוטרד ממשהו אחר, ואתה רואה שהוא כבר רוצה להתקדם הלאה או אפילו לסיים את הריאיון.

היתה לי מועמדת שסיפרה שהיא חיכתה לראיון עבודה, וזו שלפניה נכנסה והתראיינה. הקירות היו כל כך דקים והיא שמעה הכל.

גם את העובדה שהם מאד התלהבו ממנה (מהמועמדת המתראיינת בחדר) בריאיון וכבר עלו שאלות של שעות העבודה, זמן לחפיפה ועוד מיני סימנים שהבהירו לה, בעוד היא ממתינה בחוץ, שהמישרה כבר מובטחת והם כבר החליטו – זו לא היא שתקבל את התפקיד.

הדלת נפתחה והגיעה תורה.

היא החליטה "לשחק אותה" ונתנה ראיון מעולה, הרחיבה בכל תשובה ונתנה תחושת ביטחון ומקצועיות.

בתוך הראש היא דיברה אל עצמה (חזק וברור) שהיא חייבת להשאיר "שובל בחדר" – את אותו רושם שחשוב להשאיר ולא משנה מה קורה במהלך הריאיון.

את התשובה על אי קבלתה לתפקיד היא ידעה כבר מראש, היא לא תתקבל (!!) אבל שבוע לאחר ההודעה הזו, היא קיבלה טלפון מארגון אחר שמנהל הגיוס (המראיין) העביר אליו את שמה כמיועדת ומתאימה לתפקיד שהם מחפשים.

כיוון אחר ש"השובל בחדר" יכול לקדם אותך נוכל לראות בארגונים שבחרו מועמד לתפקיד אך המועמד לא החזיק בתפקיד זמן רב, או אפילו לא הגיע לתחילת העבודה למרות שחתם על החוזה.

במיקרה הזה, המנהל המגייס חוזר לרשימת המועמדים שהיתה לו בתהליך ומתחיל לבדוק, לשלוף מהנקודות שכתב לעצמו,  מהזיכרון, מהרושם הראשוני, מ"השובל" שנשאר בחדר.

מועמדים שידעו להשאיר את "השובל" בכל פעם שהדלת נסגרת מאחוריהם – ימצאו את עצמם מהר מאד צועדים במסלול התעסוקתי שהם רצו.