תואר אקדמי – בחירה לכל החיים?‎‎

יש המון שיטות והמידע זמין ונגיש, אבל הכי הכי חשוב:
1. ענין וסקרנות – התואר הראשון יכול להיות בתחום שאתם מרגישים לגביו ענין כלשהוא, תיכנסו לרשימת הקורסים ותיראו שבא לכם ללחוץ על עוד לינק.. על "קרא עוד", על "פגישה עם בוגר התואר". זה סימן נהדר.
2. המציאות הסטודנטיאלית – תלכו לראיין 3 סטודנטים שמסיימים שנה שנייה (לא ראשונה) + 3 שסיימו את התואר (ברשתות החברתיות קל ליצור קשר – תעשו בהם שימוש, זה נהדר!)
יש כמה שאלות מנחות שהתשובות שתקבלו ידליקו אתכם או יכוונו אתכם לאיזורים אחרים – שווה!
3. המציאות העיסקית – איזה תפקידים/עיסוקים מציגים את התואר הראשון הזה כחלק מדרישות התפקיד? באילו אירגונים וחברות התפקידים האלה נמצאים? הארגונים האלה מעניינים אותי? אני רוצה לראות את עצמי שייך אליהם?
כן, תפתחו אתרי קריירה, אתרי "דרושים", אפליקציות של מישרות פתוחות ותחפשו כאילו שאתם כבר מחזיקים את התואר ביד – זהו טיול נהדר בתוך המציאות.

4. ואז, לחפש באנשי הקשר המרובים שלכם אנשים שמחזיקים בתפקידים האלה ולקבוע איתם לקפה/ בירה/ זום – תשאלו אותם על היומיום שלהם, על התפקיד, על הקשר לתואר, על הדבר הבא שהם היו רוצים לעשות ותגלו עולם שלם שיעזור לכם לשלב עוד שיקול..
5. זה הזמן לייצר פרופיל לינקדאין ולהתחיל להתחבר לבעלי תפקידים שמעניינים אתכם ושהייתם רוצים להיות ב – Network שלהם, אולי גם להצטרף לפורומים ובכלל להיחשף, להכיר, להקשיב.
6. ‏עבודה במהלך התואר – מהשנה השנייה לתואר – בוודאי מהשלישית, מומלץ מאד לעבוד בתחום. לצבור ניסיון, להכיר איך המקצוע ניראה באמת. אז ייתכן שלהיות מאבטח, מלצר, מורה לשיעורים פרטיים וכו' – זה נוח וגם מתגמל יחסית אבל את הניסיון בתחום הלימודים כדאי לצבור במקביל ללימודים ולא אחרי התואר.
‏למה?
7. כי אז נמנע את הנפילה מהצוק – אאוץ' וזה כואב.

אלה שלא צוברים ניסיון בתחום הלימודי, מסיימים את התואר הראשון ומתחילים לחפש עבודה. או אז הם מבינים שרוצים גם תואר וגם ניסיון בתחום הלימודים. התיסכול עולה.. עושים תהליך קבלת החלטות מהיר ונרשמים לתואר שני… מסיימים את התואר ושוב יוצאים לחפש עבודה הפעם הסל גדול יותר – תואר ראשון ותואר שני. ואז, הנפילה מהצוק מתחילה כי, גם אז, למרבה הפלא, צריך ניסיון. ואחרי 2 תארים, השקעה ודמעות – אפשר ליפול מהצוק. התסכול עולה על גדותיו, הכעס על האקדמיה גובר, אתה מגיע לראיונות חצי קלאץ' , חצי מיואש וניתן כבר להבחין שאתה כבר עם אפס מאמץ.

בקיצור – אם אתם בין הגילאים של 20 ל – 30, בואו נדבר.