מתגעגעים!
תואר אקדמי – בחירה לכל החיים?
ממש לא. בעשור של גילאי 20 עד 30 כל אחד מאיתנו בונה ומבסס את תחילת ההתחלות של הקריירה שלו שנפגוש אותה בגיל 35, 40, 50
בנג'י – עוד רבע שעה מגיעים
איך-איך-איך אוכלים את הקורונה הזו?לא יודעת.עוד מודל. עוד וובינר. עוד מאמר.ועוד לא התחלנו עם המחקרים…. רגע, עוד מעט זה יגיע, עובדים על זה. אז בינתיים
זמן קורונה
זה הזמן שלנו? זה הזמן הטוב של המנהלים. זהו הזמן המייטבי של האופטימיים. זהו הזמן הנכון של היזמים. זהו זמן מצויין לאנשים יצירתיים. אבל, זהו
גשם 🌧
היום הגשם שוטף את כל הארץ. גשם עם מלא כוונות. חורף אמיתי. ואז חשבתי על כל ה"גשם" בחיינו. לפעמים יש לנו 'גשם' של מטלות. 'גשם'
'אחרי החגים' – תתחדשו…
כל מי שמחפש כיוון קריירה חדש – כבר כמה שבועות שומע את המשפט . . קיץ.. חגים.. חופש… אף אחד לא יענה לך.. וכו'. אתם
הם צעירים
הם צעירים.הם מבוגרים.הם מדור ה – X Y Z והמילניום.הם אנשים שיודעים למקבל.כן, כך קוראים לזה. הם לא עייפים. לא נימרחים. מאד ממוקדים. מאד משימתיים.
כמה נכון, כמה אקטואלי ויפה כתוב. כך נהגתי כל חיי. בנתראה מראש, בתהליכי חפיפה , בהשארת סדר מופתי לבאים אחרי, ותמיד במצב שהכפיפים והממונים כולם נשארו להתגעגע . כך גם פרשתי.
זו צידה לדרך חשובה וראוייה. מיכלי!